את הפרק הזה למדתי בקבוצה במועדון שבו אני עובדת. פעמיים בשבוע אני מעבירה את הקבוצה ובשאר הימים הסטודנטית שלי נעמה. בפרק הנוכחי היו לנו שני שירים אליהם התייחסנו. "איזבל" של עקיבא נוף, וSound of silence של סיימון וגרפונקל. בסוף היום, כשהפרק שקע אצלי טיפין טיפין יצא השיר הבא.
וְהִנֵּה
יְהוָה עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים
לִפְנֵי יְהוָה לא בָרוּחַ יְהוָה וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לא בָרַעַשׁ יְהוָה:
(יב)וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לא בָאֵשׁ יְהוָה וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה. (מאתר 929)
מעל
לפני השטח
נראה
לפעמים כי יש רעש ואש
מעל
לפני השטח הייתי אמורה להיות
- מתחת
לפני השטח,
מפורקת.
אבל
לא ברוח ולא באש
התפרקה
נפשי
ולא
בדממה הדקה נשלווה.
רוחי
נפלה כשאף אחד לא ראה
כשהשקט
טבל ברעש של צרותיהם של אחרים
כשלרעש
שלי לא היה מקום
שם
הלכתי במדבר בוכיה
במקום
שאיש לא ראה.
